זכויות החייל בדין המשמעתי

הליך של שפיטה ע"י מפקד הינו הליך אשר שכיח מאד, הגם שישנם מקרים בהם ניתן לומר כי ההליך מאפשר ניצול סמכות ואפשרות ל"סגירת חשבון" של מפקד עם חייל, אין אפשרות לוותר על ההליך והוא לדעתי הכלי היעיל והטוב ביותר הקיים לשמירה על תפקוד תקין של היחידות, וכן מונע עומס יתר על מערכת השפיטה בצבא, קרי בתי הדין הצבאיים. הדין המשמעתי הוא הליך פיקודי בעל מאפיינים של הליך שיפוטי.

מתי ניתן לשפוט אותך?

עד מתי ניתן לשפוט?
צריך לשפוט בתוך 7 ימים מיום הגשת התלונה. יחד עם זאת, אם נשפטת באיחור, המשפט תקף, כל עוד לא חלפו יותר מ-3 שנים מיום העבירה או 180 ימים מיום השחרור, עבור חייל סדיר, ו-3 חדשים מתום שירות המילואים, עבור חייל מילואים. ככלל, לא ניתן לבטל משפט שהתקיים באיחור.

דין משמעתי ושלילת חופשה - אם הועמדת לדין בגין מעשה מסוים, לא ניתן לשלול את חופשתך ("לרתק" אותך ללא משפט) בגין אותו מעשה. כמו כן, אם נשללה חופשתך, לא ניתן להעמידך לדין על אותו מעשה, אלא באישור פרקליט (כלומר, אסור "לרתק עד המשפט").


זכויות לפני המשפט או בתחילתו

זכות עיון בראיות
- לפני המשפט, או בתחילתו, יסביר לך קצין השיפוט במה בדיוק אתה מואשם. הנך זכאי לעיין בכל חומר ראיות אשר קצין השיפוט עיין בו, ונוגע לאשמתך. ניתן להרשיע אותך גם בעבירה אחרת המתגלה במהלך המשפט, ובלבד שהתגוננת כיאות בפני אשמה זו.

נוכחות הנאשם – אסור לשפוט אותך שלא בפניך, ואסור לשמוע עדויות שלא בפניך.

העברת דיון למפקד
/לבית דין צבאי - בתחילת המשפט, זכותך לסרב להישפט, ולבקש להעביר את הדיון. ניתן לסרב להישפט פעם אחת בלבד. אם הועמדת לדין בפני קצין שיפוט זוטר (סגן או סרן), תוכל לבקש להעביר את הדיון למפקדו. אם הועמדת לדין בפני קצין שיפוט בכיר (סרן בתקן רס"ן ומעלה), תוכל לבקש להעביר את הדיון למפקדו או לבית דין צבאי. במידה ותבקש להעביר את הדיון לביד"צ, ימונה קצין בודק (מהיחידה), אשר יברר מדוע אינך מעוניין להישפט ביחידה, ויעביר את דבריך לפרקליטות הצבאית הפיקודית, אשר תחליט היכן יידון העניין.

העברת דיון לקצינה – בנוסף, לא יאוחר מהזמן שהשיבה חיילת לשאלת קצין השיפוט אם היא מסכימה להישפט בפניו, תוכל החיילת לבקש להישפט בפני קצינת שיפוט עם סמכויות זהות לסמכויות קצין השיפוט. 

זכויות במהלך הדיון

כחייל שנשפט, אתה רשאי להביא עדים רלוונטיים להוכחת גרסתך, ולשאול אותם שאלות, אלא אם כן ניתן להוכיח את עדותם בדרך אחרת.

כמו כן, אתה רשאי להציג ראיות הרלוונטיות לאשמתך.

הנך רשאי לטעון את טענותיך פעמיים – פעם אחת לעניין האשמה, ובמידה וקצין השיפוט החליט שאתה אשם – הנך רשאי לטעון טענות להקלה בעונשך. אינך יכול לטעון טענות באופן בלתי מוגבל אלא רק במידה שתאפשר הסברת גרסתך באופן סביר לקצין השיפוט (קצין השיפוט הוא המחליט כמה זמן תוכל לטעון טענותיך).

אינך רשאי להיות מיוצג בהליך המשמעתי על ידי עו"ד, אולם אם אתה נשפט בהוראת פרקליט צבאי, זכותך להביא חוות דעת נגדית של סנגור מטעמך.

זכויות לאחר המשפט

קבלת טופס התלונה
- בתום המשפט (ובכל שלב לאחר מכן), הנך רשאי לקבל, לבקשתך, העתק מטופס התלונה עליו נשפטת.

עיכוב ביצוע - הנך רשאי לבקש לעכב את ביצוע העונש או להפסיק אותו לאחר שהחל, ל- 7 ימים לכל היותר מכל סיבה. כמו כן, אם תגיש ערר, ניתן יהיה לעכב את עונשך עד הדיון בערר, אך לא ביותר מ-90 ימים. קצין השיפוט מוסמך לעכב את ביצוע העונש, או לדחות את בקשתך. לא ניתן לעכב ביצוע עונש של חייל ללא סיבה, או מסיבה שאינה קבועה בפקודות (למשל: ניתן לעכב עונש מפאת חוסר מקום במתקן כליאה רק לבנות, ולשבעה ימים לכל היותר). 

ערר – אם אינך מרוצה מתוצאות המשפט, תוכל להגיש ערר על המשפט ו
/או על העונש שניתן לך למפקדו של קצין השיפוט. מפקדו של קצין השיפוט מוסמך להחליט לזכותך מהאשמה, להקל בעונשך או להחמיר בו, אך אם הוא מחליט להחמיר בעונש, עליו לשמוע אותך קודם, ואם ברצונו לשמוע עדויות (גם עדות "ישנה" עשויה לכלול ראיות חדשות), עליו לעשות זאת בפניך.

אם הערר מוגש בזמן (בתוך 72 שעות מיום המשפט), היחידה חייבת לדון בו ולהחזיר לך תשובה בתוך שבוע מיום הגשת הערר. אם הערר מוגש באיחור, היחידה אינה חייבת לדון בו אך היא רשאית לעשות כן.
לידיעתך - קצין שיפוט אינו מוסמך להמיר את עונשך לעונש אחר לאחר המשפט (אלא רק בהליך של ערר).

המתקה – בנוסף לערר, באפשרותך לפנות בבקשה להקלה בעונש לאלוף הממונה על יחידתך. עליך לעשות זאת בכתב, והנך רשאי לעשות זאת בגין כל עונש (לא רק מחבוש).

לידיעתך – ניתן גם לפנות לאלוף בבקשת המתקה וגם להגיש ערר על הפסק, במקביל!

כללי הטקס

אי קיום כלל/ים מכללי הטקס המחייבים במשפט (כגון: אי חבישת כומתה ע"י הנוכחים, ליווי הנאשם במשפט ע"י חייל בדרגה נמוכה מדרגתו וכיו"ב), לא יביאו לביטול משפט (אך ניתן להגיש קבילה על חריגה מכללים אלה). כמו כן, אין חובה להציב דגל ישראל בחדר/באוהל במהלך המשפט.